לק"י
צור קשר | הוסף למועדפים | הפוך לדף הבית

בכל האתר
|
טקסט
|
תמונות
|
אודיו
|
וידאו
   לחץ כאן לחיפוש
  חדשות /
סימן ו'-הלכות כוונת הברכות,והזכרת השם,ועניית אמן וברוך הוא וברוך שמו
שלחן ערוך המקוצר - אורח חיים חלק א'

סימן ו'

הלכות כוונת הברכות, והזכרת השם,

ועניית אמן וברוך הוא וברוך שמו

[א] בכל ברכותיו ותפילותיו כשמזכיר שם הֲוִיָּ"ה ברוך הוא, יזהר לכוון לכתחילה (בשעת אמירת התיבה ע"י שיאריך בה, או קודם אמירתה) מלבד פירוש קריאתו בְּאַדְנוּת שהוא אדון הכל, גם את פירוש כתיבתו ביו"ד ה"א שהוא היה הווה ויהיה. ובפרט יש להתאמץ בזה בפסוק ראשון דקרית שמע. ובהזכירו אלהים, יכוין שהוא תקיף בעל היכולת ובעל הכוחות כולם{א}. וראוי לכוון גם כן על פי הסוד בכל מקום שמזכיר שם הֲוִיָּ"ה, לשילוב הֲוִיָּה אַדְנוּת כזה יאהדונהי, ייחוד תפארת ומלכות{ב}:

[ב] קודם שיברך איזו ברכה, צריך שידע מה היא הברכה שהוא צריך לברך, כדי שבשעה שיזכיר את השם יתברך שהוא עיקר הברכה, ידע מה שיסיים{ג}. וכשהוא נוטל ידיו או שמברך על הפירות או על המצוות השגורות בפי כל אדם, יכוין לבו לברך בשם בוראו, אשר הפליא חסדו עמו ונתן לו הפירות או הלחם ליהנות מהם וציוהו על המצוה. ולא יעשה כאדם העושה דבר במנהג, ומוציא דברים מפיו בלא הגיון הלב. ועל דבר זה חרה אף ה' ושלח לנו ביד ישעיה ואמר{ד}, יען כי נִגַּשׁ העם הזה, בפיו ובשפתיו כִּבְּדוני ולבו רִחַק ממני, וַתְּהי יראתם אותי מצות אנשים מלומדה. אמר הקדוש ברוך הוא לישעיה, רְאֵה מעשי בני כי אינם אלא לַפָּנים, ומחזיקים בהם כאדם שמחזיק ונוהג מנהג אבותיו בידו. באים בביתי ומתפללים לפני, תפילות הקבועות כמנהג אבותיהם, לא בלב שלם. הם מנקים את ידיהם ומברכין על־נטילת־ידים ובוצעים ומברכין ברכת המוציא. שותים ומברכין כמו שהדבר שגור בפיהם. אך בעת שהן מברכין, אינם מתכוונים לברכני. על־כן חרה אפו ונשבע בשמו הגדול, לאבד חכמת היודעים אותו ומברכים אותו במנהג ולא בכוונה, דכתיב בתריה לכן הנני יוסיף להפליא וגו' ואבדה חכמת חכמיו וגו'. לפיכך הזהירו חכמים על הדבר ואמרו{ד*}, עשה דברים לשם פועלם וכו'{ה}:

[ג] כשהוא מברך, יהא פיו נקי מן הרוק, וגם שאר דבר לא יהא בתוך פיו, שנאמר{ו} יִמָּלא פי תהלתך{ז}. ויש ליזהר מלהתעסק באיזה דבר בשעת אמירת ברכה, או להלך אז, כדי שיכוין פירוש המלות כראוי{ח}. ולא יברך במהירות. וראוי שירגיל את עצמו לברך בקול רם, כי הקול מעורר את הכוונה{ט}:

[ד] אסור להוציא שם־שמים לַבַּטָּלה. וכל המוציאו לבטלה, עובר על מצות עשה דכתיב{י} את י"י אלהיך תירא{יא}. וכתיב{יב} אם לא תשמור וגו' ליראה את השם הנכבד והנורא. וזהו מכלל היראה, שלא להזכיר שמו הגדול כי־אם בדרך שבח וברכה במה שהוא מחויב, או בדרך לימוד. ויירא ויזדעזעו אבריו בשעה שהוא מזכיר את השם יתברך{יג}. ולא הֲוִיָּ"ה ואַדְנוּת בלבד, אלא כל השמות המיוחדים לו יתברך אסור להוציא לבטלה. ואפילו בשמות שקורים האומות (עיין לעיל סימן ה' סעיף י"ג) טוב ליזהר{יד}. וכן אסור לכתוב בשום מכתב וכיוצא־בזה את שמו יתברך בכל לשון, כי לאחר זמן יתגלגל המכתב באשפה. ודבר זה גורם עניות בישראל, מה ששם־שמים מצוי, ומכל־שכן בבזיון חס ושלום{טו}. אבל אות ה"א בלבד כגון ברוך ה', בעזרת ה', אין קפידא{טז}. כשבא לו רוק בתוך פיו, ירוק תחילה ואחר־כך יאמר את השם, ולא שיאמר את השם ואחר־כך ירוק. וכן כשמנשק את הספר, ירוק תחילה ולא אחר־כך{יז}. כשרוצה להזכיר את השם, יאמר "השם", ולא כמו שיש (מהאשכנזים) טועים לומר "אדושם", כי אין זה דרך כבוד כלפי מעלה{יח}:

[ה] הלומד בגמרא ובמדרשים פוסקים ומפרשים וכיו"ב והובא שם פסוק או מקצת ממנו, אין איסור כלל בקריאת השמות משום הזכרת שם־שמים לבטלה, ואפילו בשם אַדְנוּת. ואדרבה יש אומרים שמצוה להזכירם ככתבם. [וגם כשאינו פסוק מותר לקרותם, חוץ מבשם אדנו"ת ובשם יה, שראוי לומר באל"ף דל"ת נו"ן יו"ד, ביו"ד ה"א]. אמנם במטבע ברכה אסור, ויאמר ברוך אתה "השם" במקום הֲוִיָּ"ה, אבל אלהינו מנהגינו לקראו ככתיבתו בלי שום שינוי. והוא הדין בכל זה להדורש ברבים בדברי תורה{יט}:

[ו] בשירות ותושבחות, אם אומרים באימה וביראה ולא בקלות־ראש, מותר להזכיר כל השמות כמות שהן, וגם לחזור הבית כפי דרך השירים, וכן הוא מנהגינו{כ}:

[ז] אסור לברך ברכה לבטלה חס־ושלום, או לגרום לעצמו לברך ברכה שאינה צריכה{כא}. ואם נכשל ובירך ברכה לבטלה, וכן בעניין אחר אם נכשל והוציא שם־שמים לבטלה, יאמר אחרי־כן ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד{כב}. ואם מיד לאחר שהזכיר את השם נזכר שאינו צריך לברך, יסיים "למדני חקיך" שזהו פסוק שלם (בתהלים קי"ט, י"ב) והוי כמו לימוד ולא לבטלה{כג}. ואם התחיל גם תיבת אלהינו, ונזכר מיד לאחר שאמר אלהי ולא גמר לומר "נו", יסיים ויאמר, ישראל אבינו מעולם ועד עולם (שזהו גם־כן לשון הפסוק, בדברי הימים־א' כ"ט, י'). ומכל־מקום יאמר גם בזה, ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד{כד}:

[ח] בירך על המים ושמע שיש מת בשכונתו (דהיינו שלושה בתים מכל צד), והמנהג הוא לשפוך המים שבשכונת המת מפני הסכנה (כדלהלן חלק יורה דעה בהלכות גוסס ושמירת המת סעיף ו'), מכל־מקום כיון שבירך ישתה מעט, שלא תהא ברכתו לבטלה. ואל ידאג מפני הסכנה, כי שומר מצוה לא ידע דבר רע{כה} (ועיין לקמן סימן פ"ו סעיף ט'), ולאחר ששתה מעט, ישפוך השאר{כו}:

[ט] כל הברכות, חוץ מברכת־המזון{כז}, אם נסתפק בהם אם אמרם או לא אמרם, אינו חוזר ומברך{כח}. ועיין לקמן סימן מ"ב סעיף ט':

[י] אסור להגות שם הֲוִיָּ"ה ברוך־הוא באותיותיו, דהיינו לקרותו כניקודו שוא חולם קמץ, אלא בכינויו באַדְנוּת. גם לא יקרא אותיותיו כסדר אלא בהפסק, וכך נוהגין שמוסיפין ווי"ן בנתיים, יו"ד וְה"א וּוא"ו וְה"א. וכן יש ליזהר שלא לקרות שמות מלאכים שאין נמצאים בשמות בני אדם כמותם, ולכן במקום מטטרון יאמר מִי"ם טֵי"תּ, סמאל יאמר סְמָ"ך מִי"ם{כט}:

[יא] חייב אדם לברך בכל יום מאה ברכות לפחות, ודוד המלך תיקן זאת. רמז לדבר, נאום הגבר הוקם עָל{ל}, "על" בגימטריא מאה. וסמך מן התורה{לא}, ועתה ישראל מָה י"י אלהיך שואל מֵעמָּך, כי־אם ליראה את י"י וגו', אל תקרי "מה" אלא מאה, הן מאה ברכות, שהן ליראה את ה' ולאהבה אותו, ולזכרו תמיד על־ידי הברכות שמברכין{לב}. הקללות שבמשנה־תורה הן צ"ח, וכתיב גם כל חֳלי וכל מכה{לג}, הרי מאה, ומאה ברכות שאנו מברכין בכל יום, מגינות עלינו להנצל מהן{לד}. ובשבת ויום־טוב שחסרים מן המאה ברכות, משלימים בברכות הנהנין על פירות ובשמים, ובמה שמכוונים לברכות השליח־צבור בחזרת התפילות וברכות הקוראים בתורה והמפטיר, ועונין אחריהם אמן{לה}:

[יב] כל ברכה שאדם שומע מחבירו, כששומע שגומר את הברכה, צריך לומר אמן. ופירוש אמן, אמת. ויכוין בלבו, אמת היא הברכה שבירך המברך, ואני מאמין בזה. ובברכות שיש בהן גם בקשה, כגון בשמונה־עשרה, מן אתה חונן עד המחזיר שכינתו לציון, ובברכת שים שלום, יכוין באמירת אמן לשני דברים, אמת היא הברכה, ויהי רצון שֶיֵּאָמְנו הדברים במהרה. ובקדיש שאינו אלא תפילה על העתיד, יכוין רק לבקשה שֶיֵּאָמֵן הדבר במהרה{לו}:

[יג] צריך ליזהר מאוד שיאמר תיבת אמן כתיקונה, שלא יחטוף האל"ף, ולא יבליע הנו"ן. גם יזהר מאוד, שלא יענה אמן, קודם שסיים המברך כל הברכה. וגם לא יאחר מלענות אמן. אלא תכף שסיים המברך את הברכה, יענה אמן. ותוך כדי דיבור (דהיינו שלוש תיבות שלום עליך רבי) כדיבור דאמי. וכל שלא כלה אמן מפי רוב הציבור, יכול כל אחד לענות עמהם{לז}. ולא יגביה קולו יותר מן המברך, שנאמר{לח} גדלו לי"י אתי ונרוממה שמו יחדיו{טל}:

[יד] כל העונה אמן על ברכת עצמו, הרי זה מגונה. ואפילו סיים ברכה אחת בשוה עם שליח־צבור, לא יענה. אבל אם הוא בירך ברכה אחת, והשליח־צבור ברכה אחרת, וסיימו בשוה, עונה אמן על ברכת שליח־צבור{מ}. ואחר ברכה שהיא סוף ברכות אחרונות, העונה אמן על עצמו הרי זה משובח, ולכן המנהג שעונה אמן בסיום ברכת השכיבנו אחרי קרית־שמע דערבית, ובסיום ברכות ההפטרה. וכן אחר ברכת בונה ירושלם בברכת המזון, מפני ששם סיום שלוש הברכות שהן מן התורה, והטוב והמטיב מדרבנן וכאילו היא תוספת. והוא הדין בסיום שמונה־עשרה, שהוא המברך את עמו ישראל בשלום. ומנהג השאמי לענות אמן גם אחרי ברכת ישתבח, לפי שמחשיבין אותה סמוכה לברוך שאמר מפני שאסור להפסיק בזמירות, וכן אחר ברכת יהללוך מפני שאסור להפסיק בהלל{מא}, ומנהג הבלדי שאין עונים באלו, אלא דוקא על ברכות סמוכות ממש{מב}:

[טו] עונים אמן אחרי קטן שמברך כדי לפטור את עצמו, כגון קודם אכילה ושתייה, או כשעולה לספר תורה, אעפ"י שהוא פחות מבן שש שנים, כיון שהוא בן־חינוך לעניין זה, וכן הוא מנהגינו{מג}:

[טז] כששומע הזכרת השם, טוב לומר ברוך־הוא וברוך־שמו (אם יכוין בו כראוי), ויש הנוהגים כן{מד}. ואם השומע עומד במקום שאסור להפסיק, לא יאמר ברוך־הוא וברוך־שמו. וכן אם שומע ברכה שגם הוא צריך לצאת בה שתהא נחשבת לו כאילו אמרהּ בעצמו, כגון ברכות השופר וברכות המגילה, לא יאמר ברוך־הוא וברוך־שמו, משום דזה הוי הפסק באמצע הברכות{מה}. ולעניין עניית אמן, אם הוא עומד במקום שאסור להפסיק, יתבאר בעזרת־השם לקמן סימן י"ב סעיף ו', וסימן י"ד סעיפים ב' ג':

 

 

הוסף תגובה הוסף תגובה הדפסה הדפסה
אין תגובות במערכת
עוד באותה קטגוריה
חדש באתר! רשימת נושאים לפי סדר אבג"ד עם היפר קישור
סימן א'- הִלְכּוֹת השכמת הבֹקר
סימן ב'-הלכות נטילת ידים שחרית
סימן ג'-הלכות לבישת בגדיו והילוכו
סימן ד'-הלכות הנהגות בית הכסא,וברכת אשר יצר
סימן ה'-הלכות נקיון המקום לדבר שבקדושה
סימן ו'-הלכות כוונת הברכות,והזכרת השם,ועניית אמן וברוך הוא וברוך שמו
סימן ז'-הלכות ברכות השחר וברכות התורה
סימן ח'-הלכות ציצית
סימן ט'-הלכות תפילין
סימן י'-הלכות דברים האסורים משהאיר היום עד לאחר שיתפלל
סימן י"א-הלכות הכנת הגוף לתפילה, והמקומות שראוי להתפלל, וסדר תפילת היחיד והאשה
סימן י"ב-הלכות הזמירות
סימן י"ג-הלכות קדיש וברכו, וצירוף עשרה,ואם יצאו מקצתן, והלכות שליח־ציבור
סימן י"ד-הלכות הפסקות בקִרְיַת שמע וברכותיה
סימן ט"ו-הלכות קִרְיַת־שמע
סימן ט"ז-הלכות תפילת שמונה־עשרה
סימן י"ז - הלכות משיב הרוח ומוריד הגשם, שאלת טל ומטר, יעלה ויבוא ועננו
סימן י"ז-הלכות משיב הרוח ומוריד הגשם,שאלת טל ומטר, יעלה ויבוא ועננו
סימן י"ח-הלכות חֶזְרַת־התפילה ע"י השליח־ציבור
סימן י"ט-הלכות תפילת תשלומין
סימן כ'-הלכות נשיאת כפים
סימן כ"א -הלכות נפילת פנים, וידוי ותחנונים
סימן כ"ב - הלכות קריאת ספר-תורה
סימן כ"ג -הלכות ספר-תורה שנמצא בו טעות ופיסול בשעת הקריאה
סימן כ"ד הלכות אשרי וסדר היום, עד גמר התפילה
סימן כ"ה - הלכות הקדישים, וענייני קדיש יתום
סימן כ"ו - הלכות קדושת בית-הכנסת ובית-המדרש
סימן כ"ז הלכות נטילת־ידים לסעודה, ולדבר שטיבולו במשקה
סימן כ"ח הלכות בציעת הפת וברכת המוציא
סימן כ"ט הלכות סעוֹדה
סימן ל' הלכות אכילה ושתייה קודם הסעודה
סימן ל"א הלכות דברים שאוכלים ושותים בתוך הסעודה
סימן ל"ב הלכות מים אחרונים וברכת־המזון
סימן ל"ג הלכות ברכת הזימון, וכוס של־ברכה
סימן ל"ד הלכות ברכות על מאכלים מחמשת מיני דגן
סימן ל"ה הלכות ברכת היין וברכת הטוב והמטיב
סימן ל"ו הלכות ברכה ראשונה מברכות הנִּהְנִין
סימן ל"ז הלכות ברכה אחרונה
סימן ל"ח הלכות ברכת בורא פרי העץ ובורא פרי האדמה ושהכלז
סימן ט"ל הלכות ברכת רוטב ומשקה של פירות וירקות
סימן מ' הלכות ברכת עיקר וטפל
סימן מ"א הלכות קדימה בברכות
סימן מ"ב הלכות טעות וספק בברכות
סימן מ"ג הלכות המברך על מאכל או משקה, ואחר כך הביאו לו עוד
סימן מ"ד הלכות ברכות הריח
סימן מ"ה הלכות ברכת שהחיינו והטוב והמטיב
סימן מ"ו - הלכות ברכות הראִיָּה
סימן מ"ז - הלכות ברכת הגומל ועוד קצת ברכות פרטיות
סימן מ"ח - הלכות דעות ומדות שירגיל בהם האדם את עצמו
סימן מ"ט - הלכות כוונות האדם,שיהיו כולם לשם שמים
סימן נ' - הלכות תפילת המנחה
סימן נ"א - הלכות תפילת ערבית
סימן נ"ב - הלכות סדר הלילה, וק"ש שעל המטה
סימן נ"ג - הלכות עונה וצניעות
מבזקים
05/04/2009
חדש באתר! רשימת נושאים לפי סדר אבג"ד עם היפר קישור
להמשך..    
23/08/2006
סימן א'- הִלְכּוֹת השכמת הבֹקר
להמשך..    
23/08/2006
סימן ב'-הלכות נטילת ידים שחרית
להמשך..    
23/08/2006
סימן ג'-הלכות לבישת בגדיו והילוכו
להמשך..    
27/09/2006
סימן ד'-הלכות הנהגות בית הכסא,וברכת אשר יצר
להמשך..    
27/09/2006
סימן ה'-הלכות נקיון המקום לדבר שבקדושה
להמשך..    
27/09/2006
סימן ו'-הלכות כוונת הברכות,והזכרת השם,ועניית אמן וברוך הוא וברוך שמו
להמשך..    
27/09/2006
סימן ז'-הלכות ברכות השחר וברכות התורה
להמשך..    
27/09/2006
סימן ח'-הלכות ציצית
להמשך..    
27/09/2006
סימן ט'-הלכות תפילין
להמשך..    
27/09/2006
סימן י'-הלכות דברים האסורים משהאיר היום עד לאחר שיתפלל
להמשך..    
27/09/2006
סימן י"א-הלכות הכנת הגוף לתפילה, והמקומות שראוי להתפלל, וסדר תפילת היחיד והאשה
להמשך..    
27/09/2006
סימן י"ב-הלכות הזמירות
להמשך..    
27/09/2006
סימן י"ג-הלכות קדיש וברכו, וצירוף עשרה,ואם יצאו מקצתן, והלכות שליח־ציבור
להמשך..    
27/09/2006
סימן י"ד-הלכות הפסקות בקִרְיַת שמע וברכותיה
להמשך..    
27/09/2006
סימן ט"ו-הלכות קִרְיַת־שמע
להמשך..    
27/09/2006
סימן ט"ז-הלכות תפילת שמונה־עשרה
להמשך..    
27/10/2006
סימן י"ז - הלכות משיב הרוח ומוריד הגשם, שאלת טל ומטר, יעלה ויבוא ועננו
להמשך..    
27/09/2006
סימן י"ז-הלכות משיב הרוח ומוריד הגשם,שאלת טל ומטר, יעלה ויבוא ועננו
להמשך..    
27/09/2006
סימן י"ח-הלכות חֶזְרַת־התפילה ע"י השליח־ציבור
להמשך..    
27/09/2006
סימן י"ט-הלכות תפילת תשלומין
להמשך..    
27/09/2006
סימן כ'-הלכות נשיאת כפים
להמשך..    
30/10/2006
סימן כ"א -הלכות נפילת פנים, וידוי ותחנונים
להמשך..    
31/10/2006
סימן כ"ב - הלכות קריאת ספר-תורה
להמשך..    
30/10/2006
סימן כ"ג -הלכות ספר-תורה שנמצא בו טעות ופיסול בשעת הקריאה
להמשך..    
31/10/2006
סימן כ"ד הלכות אשרי וסדר היום, עד גמר התפילה
להמשך..    
30/10/2006
סימן כ"ה - הלכות הקדישים, וענייני קדיש יתום
להמשך..    
30/10/2006
סימן כ"ו - הלכות קדושת בית-הכנסת ובית-המדרש
להמשך..    
30/10/2006
סימן כ"ז הלכות נטילת־ידים לסעודה, ולדבר שטיבולו במשקה
להמשך..    
30/10/2006
סימן כ"ח הלכות בציעת הפת וברכת המוציא
להמשך..    
30/10/2006
סימן כ"ט הלכות סעוֹדה
להמשך..    
30/10/2006
סימן ל' הלכות אכילה ושתייה קודם הסעודה
להמשך..    
02/11/2006
סימן ל"א הלכות דברים שאוכלים ושותים בתוך הסעודה
להמשך..    
02/11/2006
סימן ל"ב הלכות מים אחרונים וברכת־המזון
להמשך..    
02/11/2006
סימן ל"ג הלכות ברכת הזימון, וכוס של־ברכה
להמשך..    
02/11/2006
סימן ל"ד הלכות ברכות על מאכלים מחמשת מיני דגן
להמשך..    
02/11/2006
סימן ל"ה הלכות ברכת היין וברכת הטוב והמטיב
להמשך..    
03/11/2006
סימן ל"ו הלכות ברכה ראשונה מברכות הנִּהְנִין
להמשך..    
03/11/2006
סימן ל"ז הלכות ברכה אחרונה
להמשך..    
03/11/2006
סימן ל"ח הלכות ברכת בורא פרי העץ ובורא פרי האדמה ושהכלז
להמשך..    
03/11/2006
סימן ט"ל הלכות ברכת רוטב ומשקה של פירות וירקות
להמשך..    
03/11/2006
סימן מ' הלכות ברכת עיקר וטפל
להמשך..    
04/11/2006
סימן מ"א הלכות קדימה בברכות
להמשך..    
04/11/2006
סימן מ"ב הלכות טעות וספק בברכות
להמשך..    
04/11/2006
סימן מ"ג הלכות המברך על מאכל או משקה, ואחר כך הביאו לו עוד
להמשך..    
04/11/2006
סימן מ"ד הלכות ברכות הריח
להמשך..    
04/11/2006
סימן מ"ה הלכות ברכת שהחיינו והטוב והמטיב
להמשך..    
22/07/2007
סימן מ"ו - הלכות ברכות הראִיָּה
להמשך..    
23/07/2007
סימן מ"ז - הלכות ברכת הגומל ועוד קצת ברכות פרטיות
להמשך..    
23/07/2007
סימן מ"ח - הלכות דעות ומדות שירגיל בהם האדם את עצמו
להמשך..    
23/07/2007
סימן מ"ט - הלכות כוונות האדם,שיהיו כולם לשם שמים
להמשך..    
23/07/2007
סימן נ' - הלכות תפילת המנחה
להמשך..    
23/07/2007
סימן נ"א - הלכות תפילת ערבית
להמשך..    
23/07/2007
סימן נ"ב - הלכות סדר הלילה, וק"ש שעל המטה
להמשך..    
09/10/2010
סימן נ"ג - הלכות עונה וצניעות
להמשך..    



פינת הסקרים
כל כמה זמן אתה נכנס לאתר?
1 כל יום
2 כל שבוע
3 כל חודש
הצבע

ראשי | לראש העמוד | צור קשר | הוסף למועדפים

Temani.co.il © 2006 by TotalOr